|
|
היי, כאן דרור גלוברמן עם Skip intro על חדשנות, טכנולוגיה, ואתם. השבוע:
1. מטא הודתה. לא במילים, במעשים.
2. והיא גוררת אחריה את כל התעשייה. למה שרק היא תידפק?
3. האם מטא תתקן את המוצר הממכר גם לילדי ישראל?
4. כל הטכנולוגיה בעולם קורסת מול קרחון אחד.
5. בת ה-17 שהעמידה את הכנסת במקום.
|
|
|
ממה אני מרוצה בפשרה ההיסטורית במשפט ההיסטורי נגד מטא, נצלנית הקטינים?
- החברה שמפעילה את פייסבוק ואינסטגרם בעצם מודה דה פאקטו שהיא הזיקה בכוונה וביודעין לילדים שלנו. בעצם, למאות מיליוני ילדים בעולם.
- היא מודה שחייבים לשנות את הדרך שבה פייסבוק ואינסטגרם עובדות.
- היא מודה שאין לה דרך לחמוק מקנסות מטורפים שמסכנים את עצם קיומה.
זהו, הויכוח הזה מאחורינו.
המשפט הענק שבו עשרות מדינות בארה״ב תבעו את מטא על הנזקים שגרמה לילדים הגיע במהירות מפתיעה לשלב הפשרה.
אם היא תאושר, ככה ייראה האינסטגרם של צעירה אמריקאית בת 14:
- גלישה עד שעתיים ביום.
- בשעות בית הספר (08:00-15:00) אין התראות.
- בשעות הלילה (00:00-06:00) הרשת חסומה.
- מספר הלייקים מוסתר.
- הפיד לא יתגלגל בלי סוף.
- הסרטונים לא יתנגנו אוטומטית.
- הפיד לא יהיה אלגוריתמי.
- הפילטרים יצומצמו.
חמש שנים אחרי שעובדת מטא פרנסס האוגן עזבה את החברה והדליפה לוול סטריט ג'ורנל ול-60 דקות את המחקרים הפנימיים של מטא שחשפו את ההשפעה השלילית של אינסטגרם על נערות - החברה מסכימה לשנות בדיוק את המנגנונים שאותם מחקרים תיארו כממכרים ומזיקים. אז פורמלית היא אולי לא הודתה באשמה, אבל בפועל, מי שמוכן לפרק בעצמו את מנגנוני ההתמכרות של המוצר ולשלם קנס - כבר לא טוען יותר שהמוצר תקין.
עוד לפני שתוקן המוצר, הנכונות מקדמת את השיחה ואת ההבנה בכל העולם.
אני גם מרוצה מזה שמטא מנסה לגרור פנימה לתוך הדיל את המתחרות שלה, טיקטוק ויוטיוב. היא כמובן עושה את זה מסיבותיה שלה. הצעירים הרי יברחו ליותר זמן ברשתות לא פחות מזיקות. מטא תפסיד הכנסות. והנה מזדקקת לה התובנה הברורה מאליה: כל תעשיית הסושיאל שכללה לידי אמנות את היכולת לעשות כסף מהתמכרות וניצול של קטינים.
אבל רגע, זה רק חצי התמונה.
|
|
|
מכירים חברים שיהנו מהניוזלטר? שלחו להם גם
|
|
|
|
ממה אני לא מרוצה?
- כל הפשרה הזאת תלויה בשאלה אחת: איך מזהים קטין. ״התכנון מצוין על הנייר, אבל תלוי לגמרי בטכנולוגיית אימות הגיל שהיום לא עובדות מספיק טוב״, אמרה ד״ר אלכסיס אינגבר מאוניברסיטת סירקיוז ל-TechCrunch. גם הניסיון האוסטרלי עם חסימת הגישה מראה את זה. מטא, בבלוג הרשמי שלה, קוראת לחנויות האפליקציות של אפל וגוגל לקחת על עצמן את זיהוי הגיל. הבנתם כן? החברה שמזיקה כבר שנים למאות מיליוני ילדים והרוויחה מזה מאות מיליארדים במצטבר - מפנה את האחריות לזיהויים לחברות אחרות.
- המודל העסקי של מטא לא השתנה. היא עדיין מרוויחה ככל שהיא שואבת מאיתנו במניפולציות יותר זמן ופרטים אישיים.
- הקנס נעלם. מטא פחדה לחטוף קנס של 1.4 טריליון דולר, שזה כל מה שהיא שווה. בהצעה הנוכחית, הקנס ירד ל-18 מיליארד דולר. זה הרווח הנקי של מטא ברבעון האחרון, והיא פורסת את הקנס על עשר שנים.
|
|
|
- השינוי הזה כולו הוא פשרה משפטית, לא חוק. הוא לא מחייב אחרים ולא סטנדרט קבוע. מטא הצליחה לחמוק מדיון בשאלות חוקיות כמו התיקון הראשון לחוקה וסעיף 230, שמסיר ממנה אחריות לתוכן. כך היא חסכה לעצמה ולתעשייה תקדים שהיה חל על כולם.
- הוא לא עוסק בבעיה הגדולה יותר - איך מתמודדים עם הנזקים של טכנולוגיה חדשה.
- ההסכם הוא מול מדינות בארצות הברית. הוא לא קשור לבת 15 בחולון.
- ההסכם כולו מדבר על קטינים בלבד. השעתיים, החסימה הלילית, הסתרת הלייקים, כל אלה לא רלוונטיים למבוגר שנרדם עם הטלפון על הפנים.
|
|
|
מדריך חדש ב-JumpStart: איך לעשות קניות עם הצ׳אט. לחצו כאן
|
|
|
אז מה צריך כדי לייבא את המגבלות החדשות קומפלט לישראל?
״כל הפשרה מלמדת אותנו שמטא יכולה טכנית ליישם את כל המגבלות האלה״, אמרה לי ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר בהעתיד עכשיו בגלי צה״ל. ״אז או שהיא תהיה נחמדה ותפעיל את זה מרצונה בישראל, או שנצטרך לשנות דרך רגולציה או תביעות״.
אז למה שלא נתבע את מטא כמו שתבעו בארה״ב?
״כי אין בישראל חקיקה שמגינה על ילדים כמו החקיקה האמריקאית״. כלומר אפילו אם נרצה לתבוע, אין את כלי העבודה שנקרא ״חוק״.
|
|
|
האם אפשר להעתיק את המגבלות בפשרה לתוך חוק חדש בישראל?
״אנחנו לא כותבים בחוקים שאסור להפעיל אפליקציה בין חצות לשש בבוקר. זה פרטני מדי, כי מחר זה הצ׳אטבוט. האירוע הוא מוצרים טכנולוגיים שיש להם השפעות רגשיות וקוגניטיביות על ילדים, והאירופאים דורשים מכל מי שיוצר מוצרים להעריך סיכונים ולטפל בהם. זה לא שונה ממפעל מזהם. לא צריך בחקיקה לדבר על פיצ׳ר ברשת חברתית. החוק צריך להגיד - גם חברות בינלאומיות אחראיות על המוצר ועל הסיכונים, שאי באחריות. אם לא תטפלי בהם, נקנוס אותך״.
לשיחה המלאה והמרתקת עם ד״ר שוורץ אלטשולר ועם עו״ד יהודית פינטוב לחצו כאן החל מ-5:28.
ולסיום, וידוי. את כל ההגבלות האלה, השעתיים והחסימה בחצות והפיד בלי אלגוריתם, הייתי רוצה גם לעצמי.
|
|
|
מיטב הטכנולוגיה תיעדה כל זווית, שחזרה או המחישה בעזרת בינה מלאכותית כל הסבר גיאוגרפי לתופעת הטבע. העין בולעת הכל.
כי אין מספיק טכנולוגיה בעולם שתסביר לנו איך זה מרגיש, להיות אדם שבכיס שלו נמצא האייקיו של היקום כולו, אבל דינו כנמלה כשהטבע מתפרץ.
|
|
|
לפעמים אני כמעט מאבד את זה מרוב כאוס, עצבים, חום ואבק. ואז אני נזכר במה שאמר במאה ה-14 ההיסטוריון הערבי אבן ח׳לדון, והתגלגל עד הסופר האמריקאי מייקל הופ:
זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים.
אנשים חזקים יוצרים זמנים טובים.
זמנים טובים יוצרים אנשים רכים.
אנשים רכים יוצרים מחדש זמנים קשים.
אנחנו שוב בזמנים קשים, והנה אישה חזקה: נעמי אור אופק. בת 17.
״לא למדתי שנה רציפה מאז כיתה ג׳״, היא הסבירה בוועדת החינוך של הכנסת ליו״ר צבי סוכות. ״אני עולה לכיתה י״א. זה נראה למישהו הגיוני? אני קרובת משפחה של חטוף. מעולם לא הוצעה לי שיחה עם יועצת בית הספר. האלימות היא תוצאה של הזנחה. אני מפחדת להעיר למישהו בכיתה שלא אחטוף דקירה״.
״לא שמעתי תלונה כזאת מהבנות שלי״, הפטיר יו״ר ועדת החינוך.
״קרא חדשות, צבי. זה יום יומי״, גערה בו התיכוניסטית.
נעמי היא אחת מגל של אנשים צעירים, מתיכוניסטים ועד יוצאי צבא, שהתחשלו בלית ברירה בשנים קשות. אל תתבלבלו במראה הילדי או בקולה הרך: היא לא מורידה ראש מול שררה, גיל או מעמד. אין לה תקוות שווא מערימת העסקנים חסרי המצפון שפגשה, אבל יש לה ציפיות ממי שמחזיק בתפקיד.
באותה ועדה דיבר גם רותם גטריידה, יו״ר ועד תלמידים ארצי. בחור צעיר, מרשים, רהוט ובוגר. החבר׳ה האלה, למודי משברים מכל הסוגים: רפואיים, כלכליים, פוליטיים, חינוכיים וצבאיים, מרגישים שדרסו אותם מכל כיוון. והם לא הולכים לבזבז זמן על שטויות. הם רואים דרכן. והאנשים האלה עושים אותי אופטימי.
הלוואי שהנהלת המדינה תעבור לידי הדור הזה כמה שיותר מהר.
|
|
|
|
|
|
