|
|
היי, כאן דרור גלוברמן עם Skip intro על חדשנות, טכנולוגיה, ואתם. השבוע:
1. איך נושמים כשהכל רועד.
2. הם מוכרים הכל, ובנו לזה אפליקציה.
3. הם תובעים אותה על טריליון ויותר. יודעים את מי, נכון?
4. הגירסה של ChatGPT שאסור לה להתאהב.
5. אנת׳רופיק עקפה את OpenAI - עם כוכביות.
|
|
|
היי. בואו שבו, תרגישו נוח. מסביב הכל בלאגן ואין לנו מושג מה יקרה מחר, נכון. אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים להתרווח ולהירגע.
מה, אני גם נראה קצת לחוץ? בסדר. משתדל.
כי זה האתגר שלנו, של הדור הזה - אחד מהם - לחיות בנוחות בעמימות.
יש לאנשים אמונה שזו ״תקופת מעבר״ ו״תכף הכל יירגע״. או שלפחות ״נבין לאן הולכים״. זה בולשיט, צר לי. זו לא רק הטכנולוגיה שמתפתחת בקצב שהולך ומאיץ, אך לא אחיד. אלה גם השימושים שלה וההשפעות שלה שאין דרך לחזות.
אז אתה קם בבוקר ובודק חדשות, ויודע שהכל אופציה. פרצה מלחמה באיראן. פרץ שלום עם לבנון. או להפך. הבינה המלאכותית מפטרת אנשים. חלקם מוצאים עבודות יותר טובות בזכות ה-AI. הכל מלהיב ומפחיד מאוד. עכשיו קבל החלטות.
כל אחד צריך כמה כריות בטחון כדי לנשום בתוך זה. לנווט חיים וקריירה כשהכל רועש, לזהות הזדמנויות, לקחת סיכונים ולנסות להקדים אחרים. אפילו לקחת הפסקה של שבוע. או של שעה.
אלה הכריות הבסיסיות:
א. הכרה בערך עצמך. לדעת בבהירות מה יש לך להציע לעולם בכל רגע נתון, גם אם הטכנולוגיה מזנקת. זה לא טריוויאלי. אבל זה אפשרי וחיוני. אם אין לכם עדיין תשובה לזה זה בסדר, אבל זה הזמן להכין כזו.
ב. כסף. כרית ביטחון חיונית ליום שחון שבו העבודה, החברה או המדינה שלך מתהפכות עליך.
ג. קהילה. הסקסאפיל של הקונספט אולי בדעיכה, אבל בהרבה מקרים זה מה שמבדיל בין אדם וחברה שמשגשגים דרך השינוי ושורדים זעזועים - לאלה שלא.
וכאן יש לנו הישראלים כמה סופר פאוארס.
צריך להכיר כמה לא-ישראלים מקרוב כדי להבין עד כמה נדירות הגמישות המחשבתית, האחריות והבגרות, היוזמה, התושיה ויכולת פתרון הבעיות המובנית - כל הדברים האלה שהופכים אותך לישראלי. שלא לדבר על הקהילה המיידית של ישראלים ויהודים שיחלצו לעזרתך בעת צרה.
נפלתי על משפט יפה אצל המנהלת, הסופרת והמרצה דליה פלדהיים: ״המודל הישראלי בוחן משהו שגדול יותר מעצמו: האם אפשר לשלב אינדווידואליסטים חדורי מטרה עם אחריות קולקטיבית״?
נדמה לי שכבר יש לנו כמה תשובות, ולא רק מהמלחמה והמגיפה. גם מהכלכלה.
|
|
|
מכירים חברים שיהנו מהניוזלטר? שלחו להם גם
|
|
|
|
יניב ועידית עוזבים את הבית ומוכרים את כל החפצים!
שנייה לפני שאתם עטים על הסחורה, רק תדעו שהמכירה תתרחש בביתם שבתאילנד, אבל הפריטים והמחירים נמצאים באפליקציה שיניב בנה לכבוד המאורע.
|
|
|
דוגמה מושלמת לאיך הסופר פאואר הישראלי היצירתי פוגש את הבינה המלאכותית. צורך משפחתי פוגש חשיבה מחוץ לקופסה וכך נולדת אפליקציה חדשה: אתם מצלמים את הפריטים, הבינה מזהה, מתארת, מקטלגת ומתמחרת. אתם משתפים לינק לעמוד וממשיכים הלאה בחייכם.
שיהיה מעבר קל, ולכו תדעו, אולי בניתם על הדרך את הביזנס של הלייף.
|
|
|
3. ״הצעירים הם הכי טובים״
|
|
|
|
זו הכותרת של מצגת פנימית של חברת מטא, החברה מאחורי פייסבוק אינסטגרם וואטסאפ. ״הצעירים הם הכי טובים״.
השאלה למי?
המסמך הזה הוצג השבוע בבית משפט פדרלי באוקלנד על ידי 29 המדינות בארצות הברית שתובעות עכשיו את מטא, וטוענות שפייסבוק ואינסטגרם תוכננו בכוונה כדי לגרום לילדים להתמכר. גובה הפיצוי הנדרש: טריליון וארבע מאות מיליארד דולר. שזה מה ששווה מטא כולה ברגע זה.
|
|
|
למה הכי טובים? לא רק שלמשתמש בן 11 יש יותר שנות שימוש עתידיות מאשר למשתמש בן 40. מסתבר שילדים בני אחת עשרה חוזרים לאינסטגרם פי ארבעה יותר, למרות שהם בכלל לא אמורים להשתמש בה בגילם. איך עובדת השיטה? התובעת במשפט קוראת לזה בארבע מלים:
לתפוס, להחזיק, לקצור, להסתיר.
לתפוס ולהחזיק (את הילדים כמשתמשים), לקצור (את ההכנסות), להסתיר (את הנזקים).
|
|
|
התביעות האלה משורשרות כמובן לתביעת המפנה מלפני חצי שנה, שבו קבע בית המשפט שמטא תכננה את השירותים שלה כדי למכר קטינים בכוונה, ופסק פיצויים אזרחיים של 6 מיליון דולר. תביעה קטנה, כסף קטן, אבל כבר אז היה ברור לכולם שזה צעד היסטורי: מוקד התביעה זז מהתכנים המזיקים - שעליהם מגן סעיף 230 לחוק התקשורת הוותיק ההוא - אל המנגנון הממכר שבנתה החברה במכוון. ושם אין למטא תחת מה להסתתר. העדויות מרשיעות, האחריות עליה.
בתביעה נוספת השנה בניו מקסיקו, שבה נפסקו נגד מטא קנסות בגובה מצטבר של כמעט מיליארד דולר בגלל התרשלותה בהגנה על בני נוער מפגיעות מיניות, קבע בית המשפט גם דרישות להפעלה בטוחה של הפלטפורמה: למשל, בלי התראות בשעות הלילה.
אני לא יודע אם זה מה שיעזור, אבל בעוד מדינות רבות מסמן אמירה ברורה: למוצרים טכנולוגיים נפוצים יש נזקים שלא תמיד אפשר לשער, אבל כן אפשר למדוד ולצמצם. אפילו לפני הנזק.
|
|
באותו יום בדיוק השיקה OpenAI גרסה של ChatGPT לבני נוער. מקריות? אולי. אחרי שהחברה הואשמה שהמנוע שלה עודד צעיר להתאבד, ייתכן שהיא מנסה ללמוד את הלקח במהירות. אבל לחסום את הצעירים בכלל, לוותר על הקהל הזה? השתגעתם? הצעירים הם הכי טובים.
הצ׳אט אמור לזהות את בני הנוער בגילאי 13-17 בעצמו (נראה איך זה יעבוד), להגביל את עצמו בנושאים מסוימים, ולהפנות את השיחה לשיחה מלמדת בכל פעם שהם ינסו סתם לקצר דרך לשיעורי הבית.
מה שמעניין בגירסת הצעירים של ChatGPT היא רשימת האיסורים: המערכת לא תשתמש בשפה רומנטית, לא תעודד תלות רגשית, ולא תרמוז שיש לה תודעה. שווה לעצור רגע ולחשוב מה זה אומר על הגרסה שכולנו משתמשים בה כל יום. היא גם אמורה לדווח להורים על חששות שעולות מהשיחות.
|
|
|
מצד שני, בסקר אמריקאי חדש אמרו רבע מתוך אלף הילדים שנשאלו שלפעמים הבינה המלאכותית מבינה אותם טוב יותר מרוב האנשים. זה חדש, אבל לא בטוח שלחלוטין רע. כך או כך, המבחן של OpenAI יהיה פשוט: האם אכן ימנעו פגיעות בבני נוער?
|
|
|
הדיבור זז מ-OpenAI אל אנתרופיק כבר מזמן. עכשיו מגיעים גם המספרים:
ברבעון השני של 2026 הכפילה היצרנית של קלוד את הכנסותיה פי 14 יחסית לרבעון המקביל שנה שעברה, והגיעה ל־11.5 מיליארד דולר - כמעט כפול מה-6.7 מיליארד של OpenAI. מרשים מאוד. החברה דיווחה על הרווח התפעולי הראשון בתולדותיה: לפי ה־Wall Street Journal, הוא עומד על 559 מיליון דולר.
מספרים מעולים ותזמון מצוין לקראת ההנפקה הצפויה.
אבל.
גם ה־WSJ ציין שלא ברור באילו שיטות אנתרופיק רושמת הכנסות ועלויות. תעריפי המחשוב שהיא עצמה משלמת, למשל ל-SpaceX של מאסק, הן מוזלים בגלל ההנפקה של SpaceX עצמה. ברבעון הבא כבר אין הוזלות. ובכלל, חישובי העלויות סובלים משלל גדול של הטיות, הטעיות ומחירים מופחתים, השקעות צולבות וסבך אינטרסים. נצטרך לחכות לחשבון המלא מ-SpaceX, וגם לדוח המבוקר של אנתרופיק לקראת ההנפקה.
השוק כולו עדיין מוטה עתיד באופן אינטנסיבי. הבינה עוד לא רווחית היום, ברור, אבל חכה תראה מה יהיה עוד שנה שנתיים. השאלה היא אם מתישהו הרווחים באמת יגיעו, או שנכנסנו ללופ אינסופי שבו קצב ההתקדמות והעמימות שולחים כספים ומשקיעים לתוך הבור השחור שנקרא ״העתיד״.
|
|
|
|
למיטבי לכת כלכליים: אם אתם מעדיפים את ההסבר שלכם ככה, תלחצו כאן
|
|
|
|
|
|
