אין לנו מקום בשולחן

זוכרים שטראמפ השתולל וצרח ״לא ניגע יותר בבינה המלאכותית של השמאלנים הרדיקלים המטורללים מאנת׳רופיק״? טוב לא צרח בקול אבל חבט על קאפס לוק במקלדת ה-Truth שלו. זה היה בסך הכל לפני חצי שנה.

לפני שבועיים, כשאמודיי, סם אלטמן ואלון מאסק הזהירו שצריך לעצור את קצב הפיתוח לפני שנאבד שליטה על ה-AI, טראמפ השתגע מעצבים, קבע שזו קונספירציה מטורללת ושכל מה שצריך זה נשיא חזק ״עם IQ גבוה כמוני!״.

והנה השבוע הוא נרגע, התיישב בחדר אחד עם כל הבוסים הגדולים, ומשם יצא הסכם לפיקוח עצמי של החברות הגדולות. הן יפקחו על עצמן בכמה שכבות שונות כדי לוודא שהבינה המלאכותית לא משתגעת. חקיקה, אכיפה, אחריות פלילית? לא צריך להגזים. כן כן, החתול שומר על השמנת של עצמו.

וזה לא מה שהכי מטריד אותי. מי שסוגר כאן הסכמים זה מנהלי החברות עם נשיא ארה״ב. כולם אינטרסנטים גדולים מאוד. אף אחד מהם לא מייצג אותי, האזרח הלא אמריקאי הפשוט. לי אין מקום או ייצוג בשולחן מקבלי ההחלטות, למרות שהבינה המלאכותית הזאת משפיעה על החיים האישיים שלי לא פחות. אם היא תעשה טעויות, אפליות, פריצות והשתוללויות שישפיעו על החיים שלי - שום דבר מהסיכומים של הג׳נטלמנים הנכבדים ביבשת אמריקה לא יגן עלי.

אז אנחנו צריכים להתרגל - ההשלכות של AI והפיקוח עליו הפכו לסוגיה כלכלית פוליטית בוערת. ובניגוד לטכנולוגיות חזקות אחרות, לזאת יש סיכוי להשמיד בעתיד מיליארד אנשים, כמו שאומר ביל גייטס. ומה שמטריד אותי לא פחות, זה הסיכוי של הטכנולוגיה הזאת לחרב את הדמוקרטיה, הליברליזם והקפיטליזם עוד הרבה קודם.